מגפת הקורונה: המחיר הכלכלי הכבד של העסקים בקריות

אלפי עסקים בקריות נכנסו למשבר הקורונה בלי שום הכנה מוקדמת, עם הוצאות שהולכות וגדלות ובור כלכלי שהולך ומעמיק; אספנו שלושה עסקים קרייתים לשיחה על המצב והחשש הגדול מהבאות; "אין לנו איזה בור שמכניסים את היד ומוצאים כסף לימים כאלה"

שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
ורד טל, ספרית כלבים. צילום: עצמי

למרות שבימים האחרונים נראה כי יש האטה בקצב ההדבקה של חולים חדaים בנגיף הקורונה בישראל, הכלכלה הישראלית נמצאת בהשבתה כמעט מוחלטת, מדי יום נוספים אזרחים רבים לרשימת המובטלים, שאתמול (ד') חצתה את המיליון שהם כחמישית מכוח העבודה בישראל. המשבר הענק לא פוסח גם על רוב העסקים בקריות, שרובם הגדול נסגר לחלוטין ועומד בפני עתיד קודר.

ענת כהן מקרית שמואל, נשואה ואם ל-4 ילדים, היא סטייליסטית אישית ובעלת בוטיק אופנת RACHEL בקרית ביאליק. כהן מספרת על עצירה מוחלטת בפעילות הכלכלית. "זה תפס אותנו לא טוב בלשון המעטה. יש מחויבויות כספיות לבנק, הלוואות, משכנתאות, צ'קים לספקים, זה היה אמור להיות שיא העונה, רגע לפני ליל הסדר, שכל הלקוחות קונות בגדים ומתחדשות. אנחנו כבר מעל שבועיים בבית כשאין הכנסות, יש רק הוצאות שממשיכות כרגיל".

כהן אומרת כי היא מנסה לנצל את המצב כדי להגיע מוכנה ליום שאחרי המגפה. "אני כרגע בונה ומתכננת כל מיני פוסטים ודברים שאני רוצה לעשות ביום שאחרי. אני ממשיכה לשמור על קשר עם לקוחות, כדי שלא ישכחו אותי ובכל מקרה, אני לא יושבת ומחכה. אין לי אתר, רק דף פייסבוק, שעוזר לי ולעסק להישמר בתודעה של הלקוחות".

 

ענת כהן, "הייתי מצפה שייתנו יותר, 6,000 ש"ח לא מכסה כלום". צילום: עצמי.

 

לממשלה ולמשרד האוצר יש לה ביקורת רבה. "הייתי מצפה שייתנו יותר, 6,000 ש"ח לא מכסה כלום. הייתי מצפה שיבטלו את הארנונה לגמרי. אני רוצה לראות דברים יותר רציניים שנעשים. זה שעצרו לחודש-חודשיים את ההלוואות זה טוב ויפה, אבל הריבית ממשיכה בשלה והוצאות ממשיכות לרדת כאילו אנחנו נמצאים בשגרה רגילה וזה דבר שאי אפשר לקבל, בטח ביחס לציבור השכירים במדינת ישראל".

כהן מספרת כי היא חוששת מהעתיד הכלכלי והיא נמצאת באי ודאות גדולה. "יש חשש כבד מהעתיד, מההכנסות שלנו, מה הלאה, אין לנו איזשהי הכנסה שאני יכולה לבנות עליה וזה יכסה לי את החובות, אנחנו צריכים הכנסה. אין לנו איזה בור שמכניסים את היד ומוציאים כסף. אם הממשלה לא תכניס את היד לכיס אנחנו נמצאים בבעיה ממש גדולה. מדובר במצב לא פשוט".

ורד טל מקרית חיים, אם חד הורית ל-2 ילדים, היא ספרית כלבים המחזיקה במספרה מצליחה בקרית ביאליק. טל מצליחה עוד לעבוד בהיקף מינימלי, למרות המצב. "אני כרגע עוד עובדת במתכונת מאוד מאוד מצומצמת, אני מקבלת רק כלבים והבעלים צריכים להישאר מחוץ לדלת, אבל גם זה יסתיים כנראה בימים הקרובים".

טל מספרת כי ההוצאות הגדולות מכבידות בתקופה שבה אין כמעט הכנסות. "אני לא מסוגלת לשלם לעובדים שלי, ואני צריכה גם לשלם למטפלת כי אין לי מי שישמור על הילדים. בימים כאלה אני מצליחה רק לכסות את השכירות וצריך לזכור שאין לנו שום הכנסה או פרנסה אחרת בימים כאלה".

טל אומרת כי רק לאחרונה הרחיבה את פעילותה העסקית ופתחה גם בית ספר לספרות כלבים, שגם פעילותו הוקפאה לחלוטין. "יש לי בית ספר לספרות כלבים, כשהמחזור הראשון נפתח בפברואר ופשוט עצרנו את הכל. מובן כמובן שגם הפסקנו לפדות צ'קים של תלמידים כי אין פעילות. אי אפשר גם ללמד את השלב המעשי דרך ZOOM וזה מציב אותנו כרגע בבעיה שאני מקווה שתפתר בעתיד הלא רחוק".

למרות המשבר, טל מנסה לשמור על אופטימיות זהירה. "כשנגיע ליום שאחרי, חוץ מכל החשמל, מים ארנונה שנצטרך לשלם בבת אחת, אני דווקא אופטימית ומאמינה שהכל יסתדר. בסופו של דבר, השירות והמוצר שאני מוכרת הוא משהו נדרש, שלא הולך להיעלם מהעולם, וכך גם בתחומים רבים נוספים שכרגע הוקפאו".

משה שחר, נשוי ואב ל-2 ילדים, הוא אמן בידור שיוזם ומוביל מופעי בידור לקהל הרחב. גם אותו, מגפת הקורונה תפסה בהפתעה גמורה. "אנחנו עומדים על סיפו של מופע חדש, בראשון במרץ הייתה הופעה גדולה מאוד בתיאטרון הצפון ואחר כך עוד קצת הופעות בפורים וזהו – תוך כמה ימים פשוט נסגרנו בבית".

גם אשתו של שחר עצמאית, וגם היא הפסיקה את עבודתה השוטפת. "גם אשתי בבית, היא יוצרת סרטים והמשבר בדיוק תפס אותה באמצע העבודה על סרט הביכורים שלה, כך שלמעשה ההכנסות שלנו מעטות מאוד וההוצאות ממשיכות כרגיל", מספר שחר.

 

משה שחר, "אין לי מושג איך יראה היום שאחרי". צילום: יח"צ

 

ולמרות זאת, שחר אומר כי הוא רואה בתקופה הזאת שנכפתה עלינו גם יתרונות. "בעולם של היום הכל רץ כל כך מהר שמה שלא יהיה צריך לצפות לבלתי צפוי. אתה צריך לעשות את שלך, אני לא יודע מתי זה יהיה, אבל אני מתכונן ליום שאחרי. אני יושב וכותב, מפנה זמן ליצירה וכתיבת חומרים למופעים הבאים. ביום יום הרגיל אתה עסוק בעבודה וסידורים ולא מתפנה לעצמך באמת ואני רואה בתקופה הזאת גם מקום לעצמך ולהשלמת משימות שתמיד רצית להשלים".

הוא מוסיף כי לילדיו יותר קשה השהייה בבית. "אתמול הבן שלי אמר לי "אבא אני חייב לרדת למטה לנשום, הם ירדו, נפגשו כמה חברים בטווח ה-100 מטרים מהבית", זה גיל שמאוד מאוד קשה לשבת בו בבית והכל בוער מבפנים. הבת שלי עוד קצת יושבת ולומדת, היא ממש לפני בגרויות. הבן שלי בכיתה י', הוא מעביר את הזמן במשחק מול הפלייסטיישן, הם ישנים הפוך, הם לא יודעים מה לעשות עם עצמם, זה מאוד מתסכל".

שחר אומר כי למרות החשש מהעתיד, הוא דווקא אופטימי. "חששות תמיד יש, אין לי מושג איך יראה היום שאחרי, אבל כולנו מקווים לטוב ועושים ככל האפשר כדי להתכונן לו".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

סגירת תפריט